היוש, מה שלומך?
מכירה את האנשים האלה, שאם הם רק היו משקיעים שמינית בלשפר את החיים של עצמם במקום האנרגיה שהם משקיעים בלבקר את החיים שלך, העולם היה נראה אחרת? 🤨🙄
אז יש כאלה, והם לא הולכים לשום מקום.
ברגע שאת תרגישי שאת עולה מדרגה- הם ימצאו על מה לבקר אותך (מתוך אכפתיות).
ברגע שאת תקחי סיכוי- הם יזהירו (מתוך דאגה, כמובן, אלא מה?).
ברגע שאת שמחה- הם ימציאו ריב דרמטי.
תמיד יהיו מי שיסתתרו מאחורי הביקורת, במקום לעשות.
מי שיצקצקו במקום לצלול למים בעצמם.
הם יכולים להיות הכי קרובים אליך, ויכולים להיות סתם זרים רנדומלים.
והמילים שלהם פוצעות, גם אם סתם טישטשנו את זה ב-:" יאללה, למי אכפת? נקסט!"
אז מה עושים איתם?
- הקטע הוא, שמה שתופס אותך ומציק לך, זה כשמשפט קטן שהם זרקו, יושב על אישיו שלך עם עצמך.
על דרך שבה את מעריכה את עצמך ותופסת את עצמך.
אם היו נותנים לך סתם ביקורת, אז יאללה, באמת למי איכפת.
אבל כשזה פוגע בול בנקודה, אאוצ', זה כואב.
אז, תבדקי מה הנקודה אצלך- האם יש כזו? האם את באמת רוצה להשקיע זמן ואנרגיה כדי לשנות? אם כן> מעולה, צאי לדרך. אם לא, שחררי, אבל באמת. חבל על האנרגיה. - יש לי מנטרה קטנה, בדיוק באינטראקציות כאלה – "אני זו אני, ואני זה מספיק".
אני משננת את זה לעצמי שוב ושוב בלופ. - תכתבי שמות של גג עשרה אנשים שהדעה שלהם על חייך ומעשיך באמת חשובה.
שימי את הרשימה הזו על הדסקטופ, או בארנק. וכל שאר האנשים? נו, את יודעת….
לעוד טיפים להתמודדות עם סטרס ולחיים טובים בהגזמה, אל תשכחי לבוא להדרכה בלייב על מייקאובר לסטרס.
ההדרכה ללא עלות, אבל דורשת הרשמה מראש. ממש כאן בקישור
תעשי, חיים :)
שלך,
טל
השאר תגובה